על המוגאם
מוגאם אינו מושר מתווים — אותו חיים.
מוגאם הוא אמנות המוזיקה הקלאסית של אזרבייג'ן, המבוססת על מערכת מקאמית ועל אלתור. אלה אינן יצירות קפואות אלא מסורת חיה: כל ביצוע נולד כאן ועכשיו.
במוגאם נפגשים מוזיקה ושירה: הח'אננדה (הזמר) שר את הע'זלים של הקלאסיקונים — פיזולי, נסימי, וידאדי — והכלים מנהלים עמו דיאלוג.
ב-2003 הכריזה אונסקו על המוגאם האזרבייג'ני כיצירת מופת של המורשת שבעל-פה והבלתי-מוחשית של האנושות, וב-2008 רשמה אותו ברשימתה.
בקצרה
מוגאם בכמה מקאמים
דסטגאההמהות
מוזיקה כמסע
הצורה הגדולה של המוגאם היא הדסטגאה: שרשרת חלקים שבה המבצע עולה מתווים נמוכים ושקטים אל שיא רגשי וחוזר. זהו מסע מוזיקלי לאורך המקאם.
בתוך הכללים הנוקשים של המוגאם טמונה חירות עצומה: אין שני ביצועים זהים.
האמנים הוותיקיםהשמות
מג'באר ועד עלים
המוגאם עובר ממורה לתלמיד. ג'באר קאריאגדיאוגלו, סייד וח'אן שושינסקי, בולבול הניחו את מסורת המאה ה-20; כיום נושאים אותה עלים קאסימוב ובתו פרגאנה.
הקולות האלה הפכו את המוגאם למוכר על במות בכל העולם.
«המוגאם מתחיל היכן שהמילים נגמרות».
נשמת המוזיקה האזרבייג'נית
טארהצליל
טאר, כמאנצ'ה וגאוואל
השלישייה הקלאסית של המוגאם — ח'אננדה עם גאוואל (תוף מסגרת) ושני סאזנדה: נגן טאר ונגן כמאנצ'ה. הטאר — כלי מיתר בעל גוף כפול — מכונה מלך המוזיקה האזרבייג'נית.
יחד הם יוצרים את אותה מרקם צליל חי שבו נודד הקול.
מרכז המוגאםהיום
מסורת חיה
בבאקו פועל מרכז המוגאם הבינלאומי, מתקיימים תחרויות ופסטיבלים, והמוגאם מתחבר לג'אז. האמנות העתיקה אינה מוצג מוזיאוני — היא נשמעת היום.
מן המוגאם צמח גם המוגאם-ג'אז — תרומתה של אזרבייג'ן למוזיקה העולמית.
מדורים
לגלות עוד
שאלות ותשובות